דילוג לתוכן הראשי

תרומה לרכישה, שינוע והצבה של מיגוניות ניידות באתרים מרכזיים בנגב - עמותת ״קשת״

בקהילות הבדואיות של הכפרים הבלתי מוכרים בדרום הר הנגב חיים אלפי אזרחים ללא מיגון בסיסי - לא מיגוניות, לא מקלטים, ולא פתרון חלופי אחר.
 
למרות שהם חיים תחת אותו איום טילים כמו כולנו – אין עבורם תכנית מיגון.
המיקום הגיאוגרפי, ההיעדר התכנוני וההדרה ארוכת השנים הפכו את המיגון לא לעניין של מדיניות – אלא של הישרדות.

עמותת קשת, יחד עם הקהילות עצמן, מקדמת בימים אלה פרויקט מיגון בשטח:
 רכישה, שינוע והצבה של מיגוניות ניידות באתרים מרכזיים – לא כפתרון זמני, ולא כתגובה בדיעבד- אלא כדי למנוע את האסון הבא, כאן ועכשיו.

עמותת קשת היא חממה ליוזמות אזרחיות בהר הנגב ובמצפה רמון

עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת לקשת רחבה של יוזמות ופרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים מגוונים. מטרתינו היא העצמת הקהילה, שמירה על קהילה שוויונית ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. פעילות העמותה מתמקדת במישורים חברתיים, חינוכיים, ואמנותיים, המובילים את העמותה לפעול ולקדם נושאים בעלי השפעה רחבה על הסביבה הטבעית ועל הקהילות המגוונות הממוקמות באזור הר הנגב. 
אנו בעמותת קשת מאמינים כי מעורבות חברי העמותה ותושבי האיזור בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.








פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

גיוס תרומות לחווה שיקומית הדדית לחיות ובני אדם - ״חוות קרן אור״

לתרומות את החווה יסדתי מתוך חזון לסייע לבעלי החיים ולבני אדם כאחד.  אני מאמינה שאנשים שעוסקים בשיקום בעלי חיים  זוכים בעצמם לשיקום וטיפול רגשי.  חווה  שיקומית הדדית,  לבעלי החיים ולבני האדם שזקוקים לנו"  (קרן-אור סולומון, מייסדת חוות קרן אור) ​  חוות קרן אור היא חווה שיקומית הדדית, שבה מתגוררים למעלה מ-450 בעלי־חיים שעברו הזנחה, נטישה או התעללות. החווה קולטת ומשקמת בעלי־חיים במטרה לתת להם חיים טובים, נטולי סבל או ניצול.   ​ בחווה מתגוררות חיות מסוגים שונים:  חיות משק (חמורים, סוסים, חזירים, עיזים, פרות ותרנגולות), חיות בית (כלבים נכים וקשישים, חתולים עיוורים ונכים), חיות בר (דורבנים, צ'ינצ'ילות, עופות שונים ואפילו זוחלים), רובם נכים או בעלי מוגבלויות.   ​ החווה משמשת גם מרכז טיפולי למגוון אוכלוסיות, כולל פגועי נפש והלומי קרב, ילדים ונוער בסיכון, קורבנות תקיפה מינית, קשישים עריריים וניצולי שואה, אוטיסטים ובעלי צרכים מיוחדים,  ועובדת בשיתוף פעולה עם רשות שיקום האסיר ושירות בתי הסוהר.  הטיפול ההדדי מתבצע ע"י מטפלים בעלי ניסיון, וב...

הקמת מרחבי ריפוי קהילתיים בטבע בלב ישובי העוטף - עמותת ״ונטעת״

לתרומה   מה אנחנו הולכים לעשות  קהילת בארי, נעקרה מביתה ועברה לישוב הזמני שהוקם עבורה בחצרים – בתי הקרווילות הוקמו על אדמת מדבר צחיחה וקשה, אותה נהפוך לאדמה טובה ומיטיבה, למקום של צמיחה ותקווה.   בין ט״ו בשבט לפסח, עמותת ונטעת, יחד עם אלפי צעירי תגלית, הקימו 300 גינות בבתי התושבים – ועכשיו, אנחנו יוצאים לדרך עם השלב הבא: הקמת מרחבי ריפוי קהילתיים בטבע בלב הישוב.   המרחבים ישלבו עצים, שבילים, נקודות התכנסות ואזורי טיפול באוויר הפתוח – מעין קליניקה ירוקה של טבע ונשימה.   המטרה: ליצור מרחב שמחבר בין גוף ונפש, בין קהילה לאדמה, בין אדם לאדם ובין אדם לעצמו.   זה לא רק גן – זו הזמנה לנשום, להתחבר, ולהרגיש שוב בבית. סטטוס הפרויקט שלב א׳: ט״ו בשבט עד פסח 2025 – הקמת 300 גינות בבתי התושבים, הסתיים.   שלב ב׳: יוני 2025 – הקמת מרחבי ריפוי קהילתיים בטבע   היקף הפרויקט הקמת 3 מרחבי ריפוי קהילתיים בטבע הממוקמים ברחבי הישוב הזמני של בארי בחצרים.  תקציב הקמה ותחזוקה: ₪500,000 עמותת ונטעת מובילה מיזם ארצי-חברתי-סביבתי להגשמת חזון של ערים ירוקות ומרחבי ריפ...

שליחת מכתב קולקטיבי לרשות המים נגד הפחתת זרימת המים לנחלי הצפון - החברה להגנת הטבע

החלטה גורלית על הפרק ואסור לנו לשתוק! בעיצומה של הבצורת, רשות המים עומדת להחליט על הפחתה דרמטית בהזרמת המים לנחלי הצפון מהלך שעלול לייבש את הדן, הבניאס, החצבאני והירדן.   אם לא נעצור את זה עכשיו הנחלים יהפכו לערוצים יבשים ומזוהמים במקום פנינות טבע.   הפגיעה בטבע, בתיירות, ובאיכות החיים תהיה עצומה.   ההחלטה עוד לא נפלה ואנו זקוקים לעזרתכם כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות. זה הזמן להשמיע קול ברור: מונעים אסון ולא מייבשים את הצפון!   לחצו עכשיו על הלינק ובקליק אחד שלחו מכתב לחברי מועצת רשות המים בדרישה להציל את הנחלים ולעצור את ההחלטה.   הסבר על המשבר: מדינת ישראל מתמודדת השנה עם בצורת קיצונית – הקשה ביותר מאז החלו המדידות בתחילת המאה הקודמת. באזור אגן הכנרת נמדדו רק כ-44% מהממוצע הרב-שנתי של המשקעים, מה שהוביל לירידה חדה בשפיעת המעיינות, בזרימות הנחלים ובמפלסי המים באגם הכנרת.  למרות שבשנת 2018 התקבלה החלטת ממשלה אסטרטגית לחבר למערכת המים הארצית את האזורים המנותקים – ובראשם את מעלה כינרת, בפועל לא הייתה כל התקדמות בשטח ולא יושמו התוכניות להתמודדות עם הבצורת. ...